אנשי הצלם הם, בראש ובראשונה, בני אדם. לא בני אדם פשוטים, אבל בכל זאת, בני אדם. חשוב להבהיר זאת, מפני שרבים מאמינים שלא זה המצב. רבים מבין האוכלוסיה הפשוטה וגם רבים מבין אנשי הצלם.

יש שטוענים שאנשי הצלם הם בני הנפילים, אלו ששומרים על הסוד, שהמלאכים, אבות הנפילים, הביאו איתם מהשמיים כשי לבנות האדם. אותו שי ששיגע דור שלם ודחף אותו לדור חמס ורשע. דם הנפילים, לטענתם, נותן להם להשתמש בצלם האלוהים שטבוע בכולנו, בכדי להגן על עצמם ועל המורשת הסודית שדוחפת את המין האנושי להתפתח הרחק ומעל לרמת העפר שאליה ייעד אותנו אלוהים.

כנגדם, יש כאלו שטוענים, שאנשי הצלם הם המייצגים של מה שאנושי בנו. הם טוענים שמכיוון שאנחנו עוצבנו בצלם אלוהים, ואנחנו מתים, זו ההוכחה לכך שגם אלוהים מת, ושגם הוא היה אנושי. כמו כולם, גם הם לא יודעים איך הצלם פועל, אבל לטענתם, יבוא היום שבו יקום בן אדם, שיביא את הצלם שלו לשלמות, וישתלט על כל יכולותיו במלואן. אדם זה יהיה האלוהים, שיעצב בצלמו את היקום והאנושות הבאים. אנשי הצלם, בינתיים, בוררים בין כל האנשים שמראים יכולות צלם מפותחות ושופטים מי יזכה לשמור על חייו ויכולותיו –  הם אלו שדואגים שהאלוהים הבא לא יהיה חלאה.

יש אנשים, לרוב חובבי אסטרונומיה, שלוקחים את התאוריה הזו צעד אחד קדימה. הם טוענים שמכיוון שהצלם מערב בריאה, הוא כלי שניתן לנו בשביל להילחם באנטרופיה, כאשר זו תאיים להפוך את היקום לכאוס גולמי. מצד שני, למרות מיעוט הקולות שמשמיעים את התאוריה הזו, עדיין אין הסכמה על השאלה האם אנשי הצלם הם הסוכנים של הכאוס או של הסדר המובנה של היקום, כך שמעטים באמת מתייחסים לטענה הזו.

גם שמעתי על כאלו, שטוענים, שאנשי הצלם הם רוצחים שכירים של הממשלה, תאגיד פרטי שמפתח אנשי-על וחוטף את כל האנשים שמראים פונטציאל לכך. או אפילו שהם נשאים של וירוס חייזרי ומטרתם היא למנוע מהמין האנושי לפתח כלי נשק כנגד האדונים החייזריים ולכוון את המין האנושי להתפתחות בצורה מסויימת, להתאים אותנו מבחינה גופנית, מחשבתית ונפשית להשתלטות של החייזרים, כאשר אלו יחזרו לכדור הארץ.

הטענה המגוחכת מכולן היא שאנשי הצלם בכלל לא קיימים, אלא שהם רק אגדה אורבנית.

אבל אני, כמו שאמרתי, יודע שאנשי הצלם הם בני אדם רגילים, בדיוק כמוך. אין לי שום דבר מיוחד שאין גם לך. נולדתי כמוך וכמוך גם אמות – אבל אני אמות מוקף באהוביי, יצירותיי. ואילו אתה? גם אם כל חבריך יקיפו אותך בשעת מותך, אתה תמות בודד. כי זה מה שאני למדתי מהצלם, או שמא משנותיי המרובות – הדבר היחיד שחשוב בעולם הוא אהבה, אבל אהבה מוחלטת יכולה לבוא רק מהבנה מוחלטת. ואתה, ידידי, לעולם לא תדע אהבה אמיתית כמו זו שאני מקבל מהבובות המכאניות שלי.


אני אמות כשאנשי הצלם יבואו ויהרגו לי את הבובות. הם אולי אנשים כמוני וכמוך, אבל הם שונים. אין להם אלוהים.

 

יש בני אדם ויש חיות. מעטים האנשים שבאמת מאמינים שההבדל בין שני אלו טמון רק ברוחב ההגדרה. לא, לא, לא. כמעט כולם יודעים שבני האדם הם יותר מחיות – יש שטוענים שזה בגלל היכולת לצחוק, לאהוב, לשחק או אפילו לחיות בחברה מתפתחת ומשתנה, ואז לבנות חברה נוספת ולארגן מלחמה רבתי בין השתיים.

לא רק שההסברים האלו פשטניים, הם גם לא נכונים. התשובה הרבה יותר פשוטה: בני האדם, בניגוד לכל דבר אחר, נבראו בצלם. זה כתוב במפורש, בספר הקדוש היחיד שיש בו יותר אמיתויות מטעויות: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו צלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם".

הסבר הפסוק מאוד פשוט. לא מעט חוקרים טענו שמכיוון שהפסוק מופיע בסוף הפרק הראשון של ספר בראשית, שבו אלוהים בורא עולם וממלא אותו, אזי הבריאה בצלם היא סימן ליכולת של האדם ליצור דברים חדשים. מכל התאוריות, זו הכי קרובה לאמת. הטעות ברורה - לא חסרים בעלי חיים שמסוגלים לבנות מבנים וליצור כלים. אפילו חד-תאיים מסוגלים לזקק חומרים מחומרים אחרים. הטעות אולי ברורה, אבל השיטה שבה הגיעו לתשובה הזו נכונה. שימו לב: בפרק הראשון אלוהים בורא עולם יש מאין, ואז הוא מפסיק אחרי שהוא בורא את העופות בשביל להגיד לאדמה להוציא מתוכה את הבהמות. כאן נגמר תהליך הבריאה הראשון. בבריאה השנייה נברא האדם בדמות זכר ונקבה, וכדי להדגיש את השונות של הבריאה השנייה אלוהים בורא את האדם בצלמו. בניגוד לשאר הבריאה שאלוהים ברא ללא הגדרה חיצונית – יכולתי להגיד שאלוהים אלתר עולם, אבל למה להסחף? הוא לא אלתר, אלא את העולם הוא ברא "סתם", ואת האדם הוא ברא בצלם.

כך אנחנו יודעים שאלוהים עושה שני דברים – הוא בורא והוא בורא בצלם. בהתאם, הצלם מאפשר לעשות שני דברים – הוא מאפשר לבני האדם לברוא דברים יש מאין והוא מאפשר להם להמשיך להעביר את צלם האלוהים לדברים שהם יוצרים ובוראים.

כל אחד יכול לעשות את זה. כל מה שצריך זה לדעת שאפשר ולהתחבר לצלם שלך – ואת זה אני לא יכול ללמד אותך. אם היה כל כך פשוט ללמד אנשים איך עושים את זה, כולם היו בוראים לעצמם מכוניות על ימין ועל שמאל. לא, לכל אחד יש שיטה משלו להשתמש בזה. יש כאלו שיכולים לברוא דברים רק בזמן מדיטציה עמוקה, ויש כאלו שמסוגלים תוך כדי ריצה וקפיצה לברוא כדורסל.

הבעיה מתחילה בכך שאף אחד לא ידוע בדיוק איך כל העסק הזה פועל. מילא העובדה שאנשים בוראים דברים באופן ספונטאני – עם זה לא קשה מדי להתמודד. לרוב תת ההכרה של כל הצופים בעניין, מספק הסבר מיידי ואין עם זה בעיה. הבעיה מתחילה, כשאנשים מעבירים את הצלם לדברים שאכפת להם מהם בלי לדעת את זה. כמעט כל אחד עושה את זה, בלי לשים לב – מי מכיר את הגבול המעשי שבין להעמיד פנים שהמחשב שלך שונא אותך ולתת לו את היכולת לשנוא אותך באמת?

כאן נכנסים אנשי הצלם לתמונה.

מישהו צריך ללכת ולתקן את המצב. לכל אחד מאנשי הצלם יש את הסיבות החיצוניות שלו לכך – בין אם הוא מאמין שהעולם ניתן לבני האדם ואסור שיתאפשר מצב, שהמושכות ילקחו מידיהם, ובין אם זו האמונה, שלא בריא למין האנושי להחשף לעל-טבעי, אחרת זה יהפוך לתרבות פופוליסטית שתרד לטימיון, בדיוק כמו מה שקרה לספרים ברגע שכל אידיוט היה במרחק נגיעה ממכונת דפוס.

כך או כך, אלו רק סיבות חיצוניות, הסברים שאותם האנשים נותנים לסביבה ולעצמם, על כך שהם באופן קבוע קורעים את הרוח החיה ומשלחים אותה לתהום הנשייה, במקום להודות בכך שהם זקוקים לזה. אין דבר קשה יותר מלהכיר בכך שאתה מכור להרס הנשמה.

שהרי, כאשר אנשי הצלם מגיעים למקום אירוע שבו מישהו, לרוב אדם בעל צלם מפותח ופעיל, הטמיע את צלמו בסביבה שלו, הם לא יכולים להסתפק בכך שהם יהרסו את החפצים הדוממים שקיבלו את הצלם. לא-לא, בדיוק כמו שאדם מת לא מאבד את צלמו, אלא רק נפרד מגופו החומרי, כך גם הרס אותו המחשב שהפך לעוין ישלח את רוחו של המחשב לחלל האסטרלי, שם היא תוכל לחולל עוד יותר מהומות – הרי גם אם מקורה בנשמה אנושית, היא אינה נשמה אנושית ולכן היא לא תוכל להגיע לעולם הבא. רק חלקיק מבני האדם נשארים בעולם הזה לאחר מותם – הרוב מגיעים לעולם הבא או שנשמתם נכרתת מהיקום. אבל בזמן שרק חלקיק מבני האדם נשארים כרוחות רפאים, כל חפץ "מת" הופך לאחד כזה ואם לא היו אנשי הצלם, כל החלקים הקטנים האלו היו מצטברים מהר מאוד – ועד כמה שזה נשמע מגוחך, עשרות רוחות של בובות או קוביות מ"ת ממוזלות עלולות להצטבר לכדי מפלץ-אסטרלי עם פוטנציאל נזק ממשי.

לכן הדרך היחידה לטפל בבעיה היא על ידי קריעת הצלם, שנטמע בחפץ, מהעולם. ולאחר מכן, צריך למנוע מהאדם שהעביר את הצלם לחפץ לעשות זאת בשנית. להרוג אותו, כאמור, זה לא פתרון, מפני שסביר שעדיין יש חלקיקים מצלמו שנדבקו לדברים אחרים בעולם הזה ויעגנו אותו לעולם הזה כרוח.

לא, אנשי הצלם נאלצים לקרוע גם מאותו אדם חי את נשמתו, את צלם האלוקים שלו. החלל הריק בנשמתו במהירות מתמלא במשהו אחר, משהו זר, דבר שאינו מסוגל לברוא ואינו מסוגל להעביר את עצמו לחפצים דוממים – אבל מאפשר לבעליו לקרוע את הצלם מאנשים אחרים. היפוך צלם, או צלם-נגד.

זה הסוד הגדול של אנשי הצלם: הם מגייסים לשורותיהם את קורבנותיהם לשעבר – רק אדם בעל צלם-נגד מסוגל לקרוע את הצלם מאדם אחר. יש דברים שאי אפשר לעשות כל עוד יש לך נשמה אנושית.

כמובן שלקרוע-הנשמה יש ברירה. יבוא יום וגם הוא ירגיש את המשיכה אל אדם שנבחר כמטרה לאנשי הצלם, וכאשר זה יתרחש, הוא יוכל לבחור אם לקרוע ממנו את צלמו או לא. מדי פעם אחד מאנשי הצלם מחליט לא לעשות לאחר את שעשו לו, אבל הוא עלול לגלות במהירות, שהוא לא מתחבר לבני אדם רגילים, הצלם שלהם נרתע משלו, והוא מנותק מהחברה האנושית.


חוץ מאנשי הצלם המנוסים ביותר, הרוב לא מסוגלים לקרוע את נשמתו של אדם רגיל – אין להם, לצורך העניין, מספיק "נקודות אחיזה" רוחניות. הם יוכלו להאחז ולקרוע רק צלמים מלאי-עוצמה ודומיננטיים ולכן הם מבלים את זמנם בחיפוש אחר סימנים לאירוע שמסמן על אדם אחר עם צלם חזק. אחרי כל ידיעה בחדשות על שולחן מדבר או פיצה שהצמיחה את פניו של אדם מפורסם יש שובל של אנשי-צלם שורדפים אחר מקור הידיעה, כמו חבורת זאבים שמשחרת לטרף.

אנשים בעלי צלם חזק ובולט נוטים להיות פעלתנים, חברותיים. הם מסוגלים לחוש את העולם ולהבחין בפרטים הקטנים, הם מחוברים לגוף שלהם ושולטים בו כבכלי מדוייק. אנשים בעלי צלם נגד חסרים, בהתאם, את כל התכונות האלו –הם לרוב אדישים, רפוסים וחסרי עניין וככל שצלם-הנגד שלהם יותר חזק, כך התכונות האלו בולטות יותר. הם ירגישו לעולם את החור בנשמתם, את הדחייה מהחברה. הם זקוקים לקרבה לצלם מזוקק בכדי לנגוד לזמן מועט את דחיית צלם-הנגד, קרבה שיש באותו הרגע שבו הם קורעים את הצלם מאדם אחר. מדי פעם גם מופיע אחד מאנשי הצלם שמוצא דרך למלא את עצמו בצלם של אדם אחר, בתקווה לחזור לחיים הרגילים ולעזוב את הקיום המסויט של אנשי הצלם. דברים שכאלו לעולם לא מסתיימים טוב: צלם-הנגד לא עוזב כאשר אותו האדם מקבל צלם חדש. משהו מוזר קורה בתוך אותו האדם, בזמן האיחוד בין השניים. אנשי הצלם לא יודעים מה קורה לאותם מעטים, אבל הם יודעים שמבט אחד בעיניהם גורם לשיגעון ושיסודות הבריאה ועמודי התווך של המציאות נוטים להתערער בסביבתם. אנשי הצלם לא יודעים מאיפה הנשמות והצלמים באים, אבל אין דבר שיותר מפחיד אותם מאשר המחשבה שאולי למציאות החומרית יחדור משהו מהמקום שממנו באים הצלמים, בשביל לנקום בהם... או יותר גרוע, שהם יאלצו לחזות בדברים שיופיעו כאשר צלם-נגד ילמד כיצד ליצור.

 

אז, האם אתה חושב שאנשי הצלם הם מפלצות? בהחלט יכול להיות.
אני יודע שמדי פעם עולה משורותיהם מפלצת אמיתית, ואז אפשר לראות אנשים בעלי מבטים אפורים, ריקים, מתקבצים מכל רחבי העיר בשביל לחסל אותה. אני מעדיף לרחם עליהם – הם לעולם לא יוכלו להבין דבר אנושי ולכן הם לעולם לא יוכלו לאהוב דבר שנוצר על ידי בן אנוש. אני רק מקווה בשבילם שיבוא יום ואחד מהם יילמד כיצד לחיות, שלא כבבואה לשאר האנושות, בנפרד או בשילוב ושאז הם ימצאו את האושר שלהם.

כן, הם רוצחים וגרוע מכך, משמידים, ללא חמלה או היסוס, אבל בסופו של דבר, איך אני יכול לשפוט אותם? גם אותם, כמו אותנו, כמו את הבובות שלי, מישהו שם בחוץ מפעיל – והאם אני יכול באמת לתעב מריונטה-אחות רק בגלל שהיא נמשכת על ידי חוטים אחרים?