בוקר מפורש לכל הקוראים. חגי הפסח והביגור חלפו עברו להם זה מכבר, ואני מקווה כי שבתם אלינו מלאי מצות וטעם טוב יותר. מי מסיני ומי משעורי ביתו, מי משבוע נופש בבית מלון יוקרתי ומי מעמל קפיטליסטי בשלל מפעלי ארצינו. אף אנו, כאן בבית המדרש, שבנו מסיור לימודי מרתק בחופי קטמנדו המעתירה לקרוא בפרשת השבוע, בספר ויקרא. והשבוע, מוקדשת הפרשה לשרי מדינת ישראל ולעוזריהם כי ירבו. (ויקרא פרק י"ט פס' ב'): "דבר אל-כל-עדת בני-ישראל, ואמרת אלהם--קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם". מושג הקדושה חוזר ומופיע לו השכם והפוע לכל אורכו של ספר התנ"ך, ואנו, בשיחנו היום-יומי, מתייחסים אליו כאילו ברור נהיר ומובן הוא. אך מה היא בעצם קדושה זו? קדושה של מי? קדושה של מה? בואו ונקרא בהמשך הפרשה, המפרטת לנו מה משמעותה המעשית של הקדושה, במה היא באה לידי ביטוי (פס' ג'): "איש אמו ואביו תיראו, ואת-שבתתי תשמרו (סשנים)... אל-תפנו אל-האלילם (מנחים אחרים של שוא)... וכי תזבחו זבח שלמים לה'(פיצה בכל סשן)... ולא תשבעו בשמי לשקר... לא-תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה (ולא תרמו בקוביות)..." ועוד כהנה וכהנה ציוויים, וכולם פונים אל השחקנים, ולא אל דמויותיהם!
 הבה ונפתח בבחינת מושג הקדושה באינדוקציא- מתוך אחד משימושיו העיקריים – הלא הוא "מקדש". "מקדש" בגימטריה- 444. ו"משחק" בגימטריה- 448. הראשון בנוי מ- 4 וביניהם 4. מדוע 4? 4 הוא מספרו של השחקן. וזאת מדוע? אמר גבעפר"י "ארבעה שחקנים- והרי זה אופטימלי ולא יוסיף ולא יפחית ממנו". ועוד: "שחקן" בגימטריה הוא 458. 4+5+8=17, 1+7=8, הוא פעמיים 4. ומדוע פעמיים? כי יש בו בשחקן גם דמות וגם שחקן. מגלם ומגולם. והרי הגילום כולו שורשו ב"גלם", ובגימטריה- 73. ובין 7 ל- 3 עומד שוב ה-4, כי השחקן הוא הניצב והמבדיל בין המגלם למגולמו.

ועל כך הוסיף הגאון מצוב: כשם ש 4 נכנסו לפרדס, ועל 4 בנים דיברה תורה, ו4 מינים ישנם- כך גם 4 שחקנים סביב לשולחן. ואילו הם? אחד שוחק ואחד קשוח, אחד עודו חושק, ואחרון הוא כבר שחוק. ובגימטריה- כולם 414. ועתה, "קדוש" בגימטריה- 410. וגם ביניהם 4. על כן 4 הוא מספרו של השחקן, והוא הקדוש כה'. על כן המקדש עומד לו ריקם, עד שיבוא בשעריו ולו שחקן אחד ואז (444 + 4) נקבל את המשחק. הקשו רבותינו ואמרו "מקדש של סתם או של אלילי שוא- כל דרדק יכול להקים לעצמו". ועל כך ענו: המקדש האמיתי הוא "מקדש ה'". זה בגימטריה 409. אחד יותר ממשחק סתם כך. מה הוא 1? הלא היא א'. והיא א' האיכות! ומדקש ה' הוא המשחק האיכותי. והקדושה היא לא האיכות, כי אם המשחק עצמו.
ולאורו של זה יש לקרוא (פס' ב'): "...ואמרת אלהם--קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם". כי אין כאן משום העלאת השחקנים לרמתו של מנחם ע"י הקדושה כפי שיש שטוענים, אלא כאן היא האמירה כי הקדושה היא היא המשותפת הן למנחה והן לשחקנים, שכן הקדושה היא המשחק עצמו. וגם המנחה וגם שחקניו עוסקים הרי במשחק. זה מגלם דמות, זה מתאר עולם וכולם משחקים. ואלה המוציאים עצמם מקרב המשחקים ע"י קבלת תשלום של חוגים כאילו אומרים "אין אנו משחקים אלא מתפרנסים", הם אלה המוציאים עצמם מן הקדושה עצמה. ועל כך אמר בוהה הזקן "וזאת כל התורה על רגל אחת". וסיפא אחרונה של סיום, והיא במיוחד לכבוד כבוד שר התיירות. איכות שהוזכרה כאן, בגימטריה שוויה 437. ומה שלב אחד לפניה, אשר מקדים לה ומביא אותה? הלא הוא 436. ובגימטריה-  "פורקן". אשריכם.