בפעם הקודמת עזבנו את קו הזמן של שיטת "הנשגבים" בסוף העידן הראשון, עידן הזהב של האנושות. אחרי השמדת הסולארים על ידי בני הדרקונים התחיל עידן השוגונט, והדבר הטוב ביותר שאפשר להגיד עליו הוא שלפחות לא קרו בו יותר מדי דברים רעים. כן, השוגונט היה משעמם למדי.

בני הדרקונים שלטו בבריאה ביד רמה, מחסלים כל מפלצת, בן שמש או בן ירח שנקרה על דרכם ומנסים לשמר את הניסים של העידן הראשון.
כמובן שבזמן שבני הדרקונים נהנו מהשלטון, אויבי הבריאה לא שקטו על שמריהם. הפיות, כמו גם אותם 13 סולארים שירדו לעולם התחתון בסוף העידן הראשון אגרו את כוחם והתכוננו לרגע של חולשה מצד בני הדרקונים.

אחרי קצת יותר משבע-מאות שנים, הזדמנות זו הגיעה מכיוון לא צפוי. אחת מאותם אדוני-מוות, שכן כך נקראות שלוש-עשר רוחות הרפאים העוצמתיות ההן, מצאה במחקריה דרך ליצור מחלה קסומה, מדבקת וקטלנית במאה אחוז. בשיתוף פעולה עם אדוני המוות האחרים, היא משחררת את המחלה על העולם, ומביאה לתקופה האפלה שנקראת המגפה הגדולה, The Great Contagion, בו תשעה מכל עשרה אנשים בעולם מת תוך שבועות ספורים.
מנצלים את ההזדמנות, את החלשותה של המציאות, פלשו בני הפיות לבריאה, בראש מיליונים על גבי מיליונים של לוחמים, מעוותים על ידי הכאוס, מפלצות עצומות וקסמים עוצמתיים. בני הדרקון ניסו להחזיק את קו ההגנה אל מול ההתקפה האדירה, אך הם היו מעטים מדי ואויביהם רבים. אחד אחד נפלו בני הדרקונים, ואיתם חלקים מהבריאה שעברו לתוך הכאוס ונשכחו מלב.

העולם היה בדרכו להשמדה טוטאלית, אך לעלמות הגורל היו תכניות אחרות. בת דרקונים צעירה ברחה משדה הקרב, וביחד עם חבריה פרצה למתקן הגנה שנבנה על ידי הקדמונים במרכז העולם, ובמאמץ על אנושי הצליחה להפעיל אותו. בשבריר שניה של אנרגיה, ברקים ואש התפוררו לאבק בני הפיות, שנמצאו בבריאה, וצבאותיהם פוזרו לכל הרוחות. בת הדרקונים הצעירה הכתירה עצמה לקיסרית, והיום אף אחד לא מכיר אותה בשם אחר מאשר 'קיסרית הארגמן'.
המלחמה אולי נוצחה, אך העולם נותר הרוס. ערים, שריחפו בשמיים, התרסקו לאדמה, מגדלי זכוכית, שהתנשאו עד מעל לכיפות העננים, נותצו והוכנעו אל הקרקע. העולם הוא מקום שבור, מרוסק, מכוער.
אותם ניצולים בודדים מהמגפה הגדולה מסתובבים על פני האדמה אבודים, בלי בית, בלי משפחות, מתאספים בקבוצות ומקימים יישובים חדשים, לא זוהרים או גדולים כמו בעידן הראשון או אפילו בתקופת השוגונט, אבל החיים ממשיכים.
בנתיים, הקיסרית האדומה מאגדת מסביבה את רוב בני הדרקונים ששרדו, מייסדת מערכת אצילים מבוססת על קשרי דם הנקראת 'שושלת הארגמן', על שם המקימה, ומייסדת את הממלכה, כמו שהיא נקראת מאז ועד היום.
קבוצה קטנה של בני דרקונים, ניצולים מהלגיון השביעי של השוגונט, מסרבים לכרוע ברך לקיסרית ומקימים מאחז ושמו לוּקשיי, מבצר איתן הרחק מחופי האי הקדוש, מרכז האימפריה החדשה.
במאות הראשונות לשלטונה נאלצת עדיין הקיסרית להלחם בפלישות של בני פיות וביריבים פוליטיים, אך אגרוף הברזל וכוח הרצון שלה מכניעים את כל מי שעומד בדרכה. לאחר שבע מאות שנות שלטונה העולם אמנם לא זוהר כמו בעידנים הקודמים, אך ניתן להתקיים בו בכבוד, ואפילו בשמחה.

כל זה נגמר בשנת 763 לספירת הממלכה, כשהקיסרית נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. אף אחד לא יודע לאן. בהתחלה האמינו שהיא יצאה למסע ותחזור, אך עכשיו, לאחר חמש שנים, ברור שהיא לא חוזרת. בלי ידה המכוונת האימפריה מתפוררת, פרובינציות מכריזות עצמאות ופורשות ממנה, בתי האצילים רבים על כל פיסת משאבים ומתכנסים בתוך עצמם במקום להשליט סדר בבריאה, חובתם הקדושה. בהעדר כוח בודק ומרסן, בני הירח, שבשולי העולם, מתחזקים, מכינים צבאות של ברברים לכיבוש העולם. בני השמש נמלטו מכלאם וחוזרים לעולם במספרים עצומים, ואין מי שיחסל אותם. בני התהום ואדוני המוות פרצו לבריאה, מביאים מוות והרס לכל, ובני הפיות מתחזקים ומתכוננים למסע צלב נוסף לתוך הבריאה.

אל תוך עולם זה, עולם על סף כלייה, עולם שזקוק להצלה, נכנסים אתם, השחקנים.