פחות מדי מבאי הכנס מודעים מספיק לעובדה שביגור הנראה לעין – שלושת הימים האלו בכפר מה-שמו, עם אנשי הצוות המיוזעים והחולצות כנסי ביגור לדורותיהם כסימני פז"מ לרוב – הם רק קצה-קצהו של קרחון עצום מימדים שהוטבל בשם "ביגור," ויכל להוריד את האנטרפרייז מבלי לשים לב בכלל. ביגור מתחיל כמעט שנה לפני התאריך שכולם מכירים, והוא מקיף אלפי אנשי צוות במאות יבשות בעולם, מבזבז מליוני שעות אדם וחצי מהתצרוכת העולמית של חביות דלק לפני אותו מיצוי קצר-מדי בסופו, שבו באמת אנשים באים ויש רולפליי. וגם אם כותב שורות אלו מגזים במספרים, לפחות ככה זה מרגיש.

לכבוד כל אותן מליוני שעות אדם, כתב עורך הפאה החמישית את הסיכום הקצרצר שלפניכם בתמונות כפולות: לפני ביגור -- ובמהלכו.

הערה מקדמית לסדר (וגם כדי שתהיה ההזדמנות להגיד מילים כמו "מקדמית".) כותב שורות אלו נאלץ – לראשונה זה שנים – לוותר על חלק מכנס ביגור למען עתידו האקדמי. לצורך הכנת כתבה זו נעשה שימוש גם בזכרונותיהם של אחרים. לאחר מכן הומצאו אנשים שלא באמת היו במציאות וגם בזיכרונות שלהם נעשה שימוש. בסוף רוב מה שמסופר כאן קרה, רק לא בדיוק ככה.

1. אור מידן, איש הגרפיקה+מיחשוב של כנס ביגור, שולח לי לוגו נסיוני של ביגור שש. אני מחזיר לו בתשובה "אבל זה הלוגו של NBC!" אור אומר, זה לא NBC, זה נוצות של טווס. אני אומר לו, זה NBC.

2. אני עומד בלילה ומסתכל על טווס המקנן על ענף גבוה בעץ. עוד אנשים מצטרפים ומסתכלים למעלה. מישהו אומר, "אולי הוא טיפס עם המקור." השני אומר לו, "הם לא עפים?" והראשון מגיב, "הם יכולים, אבל הם עצלנים מדי."

1. עידו פנסקי, מנהל הלוגיסטיקה הטרי, מתקשר אלי כדי לבקש שאני אדבר עם ההוא בעניין הזה שלא נפתר עדיין, ומה עם הזה, אם אפשר לקדם את זה או לא? הוא נשמע מאוד עייף.

2. ע' יוגב אומרת "לך הביתה לישון," וע' פנסקי אומר, "אני לא הולך הביתה לישון." נ' שיפר אומר דברים דומים, אבל ע' פנסקי מתעקש לשבת על השולחן בבגדים בני שלושה ימים, לחייו זיפים ועיניו אדמומית נוראה, ולא ללכת הביתה לישון. אני אומר, המסורת היא שכל מנהל כנס הולך הביתה לישון בלילה אחד, ואם הוא לא רוצה, אנשי הצוות מכריחים אותו. ע' פנסקי אומר, אני לא הולך הביתה לישון. העולם חורב ורק ג'וקים נשארים. ע' פנסקי לא הולך הביתה לישון.

1. ערב מתוח אחד לפני שמונה חודשים. בשיחת טלפון-אינטרנט טראנס-אטלנטית המקיפה פעילי עמותה בישראל, באירלנד ובסין, עדי יוגב – כך מדווח לי באמצעי תקשורת רציפים – היא האדם הראשון המצטרף לטל גוטמן לצוות המכרז המתהווה לקראת ביגור שש.

2. לאחר שפיקחה על פירוק הכנס וספרה בעצמה את כל הכיסאות והשולחנות שבכפר הירוק, ואולי גם בכפר בתיה, עדי יוגב מסיעה את מנהל הלוגיסטיקה, עורך הפאה החמישית וגופר לביתם. לאחר מכן היא מוצאת חניה ליד הבית והופכת לאשת צוות ביגור האחרונה להגיע למיטה.

1. איתי גרייף מצטרף לצוות ביגור כמנהל האינדוקטרינציה והופך להיות הפעיל היחיד בתולדות העמותה המבצע תפקיד ניהול תוכן בכנס הענק החמישי בטווח זמן של ארבע שנים.

2. נים מתפוצץ בעינו הימנית של איתי גרייף. עשרות ילדים קטנים מנסים לקרוא את המילה "אינדוקטרינציה" על תג הצוות שלו ונכשלים. 

1. מנהל כנס ביגור עומד במרכז חללית הבית שלו – הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב – ומדבר על agnus dei, שה האלוהים. הוא אומר שמנהל ביגור צריך להקריב את עצמו כדי שיהיה ביגור טוב. אני אומר לו שהוא לומד יותר מדי לטינית.

2. מנהל ביגור מפסיד בגילגול הצלה במהלך ירידה שגרתית במדרגות, עושה סלטה באוויר ונוחת במלוא מאת קילוגרמיו על קרסולו הימני, המשמיע קולות רמים של פיצוח, ואז ממשיך להתגלגל ונוחת על הגב. לאנשים המתאספים סביבו אומר מנהל הכנס: "איי."

1. ומזווית אחרת: מנהל כנס ביגור שולח לי טיוטא של הצעת המכרז לביגור. אני אומר שיפה. הוא אומר לי, תזכיר לי שוב פעם: לארגן ביגור זה כיף? אני אומר, בטח שכיף, זה מאוד כיף, כיף גדול, כיף כיף.

2. מנהל כנס ביגור בוכה.

1. 1945. בעלות הברית מביסות סופית את כוחות הציר. היטלר מתאבד בבונקר שלו וגרמניה מכריזה על כניעה. חיילים רוסים ואמריקאים חושפים את מחנות הזוועה של הקלגס הנאצי, ובזכות צוותי העיתונות המתלווים לכוחות השחרור, העולם כולו נחשף לתמונותיהם של הניצולים הרזים כשלדים, שמדיהם תולים מאיבריהם ברפיון.

2. עשר בערב. צוות המומחים של ביגור מזמין שני מטר פיצה אלפרדו ואוכל את כולו על הבמה לפני עשרות באי כנס רעבים.

1. מיכאל גורודין ואני משוחחים טלפונית. הנושא: משחקים לביגור. אני אומר, בביגור חמש הרצת משחק בג'יבריש. באיזה שפה תריץ משחק הפעם?

2. אנשים, בכללם מיכאל גורודין, יוצאים ממשחק התפקידים "לאגר". לכולם יש מבט של ביגור בעיניים. 

1. חמש בבוקר ואני מחפש עוד שגיאות כתיב בעותק (האחרון בהחלט) לדפוס של הפאה החמישית.

2. חמש בבוקר ושני באי כנס מוצאים עוד שגיאות כתיב בגליון המודפס של הפאה החמישית.