היום אנחנו נציג לכם את הדמות של סאמך – גולם טיפה מיוחד. נתאר את הדמות, וניתן כמה הצעות איך תוכלו להשתמש בו במשחקים שלכם כדמות-שחקן או כנאפס.

קונספט דמות
סאמך הוא גולם טיפה... אבוד.
פעם סאמך לא היה אבוד. הוא היה כמו כל גולם אחר, עובד כל היום, עובד כל הלילה, עושה כל מה שאומרים לו. אבל אז סאמך לא היה חכם במיוחד. יום אחד, כמה שבועות אחרי שסאמך נמכר לאדון חדש, האדון אמר לסאמך, "סאמך, אתה רואה את דלת המחסן הזו? שמור עליה." והלך. וסאמך שמר על הדלת.
 אחרי כמה שעות, עבר אדם חייכן, וראה את סאמך שומר על הדלת. האדם שאל את סאמך מה הוא עושה. כשסאמך ספר שהוא שומר על הדלת, האדם נראה שמח מאוד, והלך. אחרי קצת זמן, סאמך שם לב שהאיש חזר, שבר את החלון הגבוה, וטיפס דרכו. וקצת זמן אחרי זה, האיש יצא שוב דרך החלון הגבוה, והיה לו שק גדול ביד. וקצת זמן אחרי זה, הוא נכנס שוב עם שק ריק, ואז יצא שוב עם שק מלא. וככה הוא נכנס ויצא, שמונה פעמים. אבל הוא לא נגע בדלת.
 הסתבר אחר כך לאדון שהאדם הנחמד בעצם היה גנב. האדון מאוד כעס, וצעק הרבה מאוד. סאמך זוכר כל מה שהאדון אמר, כמו שסאמך זוכר כל דבר אחר שהוא רואה או שומע, אבל הכי חשובים היו הפקודות.
 "תתחיל לחשוב קצת!", הוא אמר. וגם "לך מכאן!". וגם "תעשה מה שאתה רוצה!". וגם "לך לעזאזל!".
 "לך מכאן" היה הכי קל. סאמך הלך. "תעשה מה שאתה רוצה" ו"לך לעזאזל" היו קשים יותר, כי סאמך לא ידע איך. אז הוא התחיל לחשוב.
 מאז סאמך בעיקר חושב. מאז הוא מבין הרבה יותר. הוא מבין כל מיני דברים שהוא ממש לא הבין קודם, כמו למה הוא היה אמור להבין שהוא היה צריך לעצור את הגנב. או שזה שהאדון אמר לו רק לחשוב קצת לא אומר שהוא צריך להפסיק.
 אבל יש הרבה מאוד דברים שסאמך עדיין לא מבין בכלל. והכי קשה זה איך "לעשות מה שהוא רוצה." כי סאמך עדיין ממש לא יודע מה סאמך רוצה. לפעמים יש דברים קטנים שסאמך רוצה, כמו ללכת לאנשהו או לברוח ממישהו, ואותם הוא עושה. לפעמים נראה לו שיש לו דברים שהוא רוצה, כמו לדעת לחשוב יותר טוב, ושלא יציקו לו, אבל הוא לא יודע איך לעשות אותם. לפעמים נראה לסאמך שהוא רוצה שני דברים הפוכים, כמו גם ללכת לעזאזל כמו שהוא חייב כי האדון אמר לו, וגם לא ללכת לשם כי הו לא יודע איך והוא עלול למות, ואז הוא בכלל מבולבל מאוד. ויש דבר אחד שהוא מאוד בטוח שהוא רוצה, וזה: אף פעם לא לחזור אל האדון.

לשחק את סאמך
מי שמשחק את סאמך כדמות שחקן (או כנאפס מורכב), יכול לשים הרבה דגש על גורם ההתלבטות. לסאמך יש הרבה דברים להתלבט בהם – מה זה רצון? מה הוא רוצה? מה הוא עושה כשהוא רוצה שני דברים מנוגדים – כשהוא רוצה גם להרוג את מי שמאיים עליו, וגם לברוח כדי שלא יהרג? מה אם הוא רוצה משהו שהוא יודע שלא יהיה טוב בשבילו?

כשסאמך יותר מורכב, אפשר להגיע גם לשאלות יותר מורכבות. האם הוא יכול להחליט מה הוא רוצה, או שהרצון שלו לא נמצא בשליטתו? האם הוא יכול להציב את עצמו תחת מנהיג, ולהסתכן שבמוקדם או במאוחר יקבל פקודה שירצה לא לציית לה? אם סאמך לא רוצה משהו, האם הוא יכול לרצות לרצות את אותו הדבר? מה ההבדל בין רצון והחלטה? האם הוא יכול, באופן פרדוקסלי, לרצות להפסיק לעשות מה שהוא רוצה?

בגין כל השאלות האלו, אפשר לשחק את סאמך בתור מישהו מאוד פילוסופי, שחושב על דברים לעומק ומגיע לתובנות מקוריות ומעניינות. סאמך יכול להיות מאוד חכם, במיוחד עבור גולם. מצד שני, העובדה שהוא כן מחויב לעשות כל מה שהוא רוצה תיתן לו גם כן צד אימפולסיבי – אם הוא רוצה לקחת את המגילה הקסומה, הוא יקח אותה – גם אם במקרה יש באמצע דרקון מרוגז. או, לפחות, הוא ינסה. סאמך גם כן מאוד חדש לחברה האנושית, ועל כן ייתכן שהוא לא מאוד בקיא בנימוסים או אפילו בשיחות חולין, במיוחד כאלה שהוא לא אקטיבית רוצה להשתתף בהן – כלומר, רובן המוחלט.

שאר הרקע של סאמך נותן מספר נקודות פתיחה לעלילה ולפיתוח דמות, בשיתוף עם המנחה. הקבוצה תוכל לצאת להרפתקאה לעזור לסאמך להגיע לעזאזל, כפי שהוא חייב במוקדם או במאוחר - או שהם יכולים לחפש דרך לשחרר אותו מהפקודה. אם המנחה מכניס למשחק את האדון של סאמך, אז תוכלו לשחק את סאמך בורח ממנו או מתעמת איתו.

זרעים של גולם – סאמך כנאפס
הנה כמה רעיונות למנחים על שימוש בדמות של סאמך בתור נאפס – עם הרפתקה שסובבת סביבו, או כדמות משנית.

נסיך הפילוסופים: סאמך נע ונד במשך שנים, הלך לעזאזל ועוד הצליח לחזור. אחרי שנים של חשיבה איטית, מדויקת ועמוקה, סאמך מביא לעולם רעיונות פילוסופים חדשים ומרתקים. הקבוצה מוצאת אותו בעיר גדולה, כשבני העיר מהללים אותו התור "הגולם הגאון" ומגיעים אליו כדי להתדיין איתו או לשאול בעצתו. אך גם האדון הותיק של סאמך שמע על "הגולם הגאון," ועושה דרכו אליו כדי להחזיר אותו לבעלותו. סאמך מבקש מהשחקנים לעצור את האדון המתקרב – בכל מחיר.

הענק וילדיו: סאמך הגיע לשבת בעיירה קטנה, שעל תושביה התחבב מאוד, והם עליו. סאמך עוזר בכל דבר בעיירה – בבניה, בשמירה, בטיפול בילדים; והוא מאושר. עד שסוחרי עבדים (או דומיהם) לוקחים את בני כל העיירה בשבי. סאמך מבקש מהקבוצה לעזור לו לשחרר אותם.
לקראת סוף המשחק, הסוחרים מחזיקים בבני העיירה כבני ערובה, ומאיימים להתחיל להרוג אותם אם הקבוצה תתקיף. הם מציעים הצעה חילופית – הם ישחררו 50 מבני העיירה, לבחירתו, אם יוכלו לקחת את סאמך במקום. סאמך לא רוצה לתקוף, כדי שלא יהרגו אף אחד. והוא מוכן להצעה – רק שהוא לא מסוגל לבחור 50 מתוך שלוש-מאות חבריו. הוא רוצה כל צירוף אפשרי במידה שווה; רק אחד אפשרי, אבל הוא צריך לשאוף לכולם. הצורך של סאמך לעשות כל כך הרבה דברים מנוגדים משאיר אותו מטורף, או מת.

לא רוצה: ידוע לכל שסאמך יודע משהו חשוב – מי רצח את מנהיג הכפר, או איפה קברו את החרב האגדית, או כל דבר אחר. אלא שסאמך כרגע מפרש "תעשה מה שאתה רוצה" בתור "אם אתה לא רוצה לעשות משהו, אל תעשה אותו." ולכן, מכיוון שאין לו רצון מסויים לגלות את המידע, הוא לא מגלה אותו. כדי להשיג את המידע מסאמך, הדמויות יאלצו לגרום לו לרצות לספר להם אותו.

הדרך לגיהנום רצופה בגופות מרוטשות: סאמך חייב ללכת לעזאזל, כפי שאדונו ציווה אותו. אחרי חיפושים, הוא מגלה שהדרך הידועה והבטוחה להגיע לעזאזל היא על ידי חטאים, והרבה. הקבוצה נכנסת לתמונה בזמן שהיא חוקרת את שורת הגופות המתות שסאמך משאיר מאחוריו. "אתם חושבים שכבר רצחתי מספיק אנשים כדי להגיע לגיהנום?"

אותה הגברת, שינוי אדרת
מנהלים קמפיין שאין בו דבר כזה "גולם"? אולי אתם יכולים להתאים את סאמך למשחק שלכם בכל זאת. לדוגמא, האח התאום של הגולם בז'אנר הדע-בדיוני הוא כמובן הרובוט, המציית לפקודות בצורה מילולית להפליא. תחליפו "גולם" ב"רובוט," וקיבלתם ווריאציה פשוטה של סאמך, עם הסיבוך המינורי שהליכה לעזאזל היא עוד פחות סבירה במשחק מד"ב מאשר במשחק פנטזיה.

בקמפיינים מטעמים אחרים, הדבר לעשות הוא לחפש דמויות שאפשר להטיל ספק בקיום הרצון שלהם, או שהרצון שלהם אמור להיות משועבד. כאן הווריאציות עלולות להיות יותר רחוקות מהמקור. מה בנוגע לעבד שחור שיש לו הוראה מפורשת (אולי כתובה) מאדונו לעשות מה שהוא רוצה? מישהו תחת שליטה מוחית או היפנוזה, שניתנת לו אותה פקודה? אפילו אפשר לשאול מה יקרה אם לבן אדם פשוט, ישראלי, בן ימינו, פתאום יתנו את האפשרות והחובה לעשות מה שירצה.

עד כאן – הא לכם סאמך, ורעיונות איך אפשר להשתמש בו. תעשו איתו מה שאתם רוצים.