אני שומר, בספרית ה"חומרים" שלי, שמשמשת במקביל את הסיפורים והמשחקים שאני כותב, ספריה בשם "אנשים". יש שם תמונות של זרים; חלקן גנובות מצלמים מפורסמים וחלקן סתם היו זרוקות ברשת, בדפים פרטיים, באתרי שידוכים נידחים ובספריות FTP שמישהו שכח לשים עליהן סיסמא. חלקן תמונות שחברים שלחו לי. הם יודעים ששנים של משחק דמויות מנחה כושל (המשחק, לא המנחה) לימדו אותי שמה שלא יעשו דפי נאפס עמוסים בפרטים יכולה לעשות תמונה אחת.
התמונות האלו מיועדות לעיני בלבד. אני לא מראה אותן לשחקנים. הן משמשות לי כתסריט או כתכנית קרב: הן אוגרות בתוכן את כל מה שאני צריך להעביר לשחקנים שלי -- במילים, בשפת הגוף, בהחלטות שאני מחליט כדמות. התמונה הנכונה יש בה את כל מה שאני צריך לדעת על הנאפס המזדמן, וכמעט כל מה שאני צריך לדעת על הדמות שמופיעה פעם בשני מפגשים: מי היא? מה הסטטוס החברתי שלה? האם היא תהווה איום על חברי הקבוצה או שמא תהיה להם למדרס רגל? האם היא תהיה המפתה המסתירה סוד, השותפה לפשע בעל כורחה, האם הוא יהיה כפרי גס או עירוני אופנתי? אם מצאתם את התמונה, כל התשובות נמצאות במרחק הצצה ממכם.
לעיתים קרובות, תמונות הם בדיוק הדבר שיכול לחלץ את הדמויות שלכם מתוך ביצת הקלישאות ולהעלות אותן למדרגת אנשים חיים ואמיתיים. כמה שומרי סף חסרי פנים, כמה זרים מסתוריים שמתאפיינים בעיקר על ידי צבע החולצה שלהם, כבר עברתם? תמונות לא מרשות לכם לעשות את זה לנאפסים שלכם משום שהן מכריחות אתכם לחשוב עליהם כאנשים אמיתיים.
השימוש בתמונות נכון גם לגבי דמויות שאין להן חשיבות עלילתית מיוחדת ואין לכם זמן להכין אותן מראש -- שלפו תמונה, יש לכם דמות -- אבל הוא רלוונטי במיוחד לדמויות שאתם דווקא רוצים להשקיע בהן זמן והכנה.
בטור הזה ננתח, אני ואחרים, כמה מהמקורות שאנחנו שואבים מהם השראה למשחקים שלנו; אני משער שידידי ניר שיפר ירצה לספר לכם על מוזיקה ושאחרים ידברו על שירה, על ספרות, על תיאטרון, על נסיעות באוטובוס וכן הלאה. אני אדם ויזואלי; אם אני מסוגל להעמיד את התמונה הנכונה בראש, אני יודע שאני יכול להעביר סצינה טובה.
תמונת דמותו הפעם נעסוק בתמונות בתור ניצוץ ההשראה לדמויות שלנו. לא נתעסק בבחירה של התמונה הנכונה ובהתאמה שלה למשחק; לא נעסוק בחיפוש תמונות. אלו יהיו נושאים לטורים עתידיים. התמונות של הפעם לקוחות מאתר בשם Our Eyes, שמאגד צלמים – חובבים ומקצוענים גם יחד – והוא מומלץ בכל מקרה. (למרות שחובבי הכשרות הויזואלית והילדים שמביננו כדאי שידעו שעורכי האתר הזה חובבים את צילום העירום.)
בואו נניח שאנחנו מחפשים אופי לדמות שצריכה להופיע בסשן הבא. האדם הזה, שהחלטנו שהוא גבר ושקוראים לו מיגל, הוא איש העולם התחתון, והוא צריך להשאר מסתורי מבחינת דמויות השחקן: הן לא צריכות לדעת את מלוא הכוח וההשפעה שלו, יהיו אשר יהיו. אנחנו רוצים לשמור אותו למפגשים עתידיים.
שימו לב לתמונה הבאה.
עכשיו שימו לב לזאת. Stefan Rohner
שתיהן מייצגות דמויות המפגינות כוח מסוג מאוד מסויים: יש לשני האדונים שלנו מעין קסם מלוכלך. קשה לדמיין אותם בתור מנכ"לים של חברת אופנה, נכון? לעומת זאת, קל לראות כל אחד מהם במחסן נעול, באמצע הלילה, עומדים מעל מישהו שקשור לכיסא בעוד נחיל דק של דם זורם לכיוונם. הנה; זאת כל התורה. אחרי מבט אחד כבר יש לנו דמות.
אבל אנחנו רוצים להעמיק. אנחנו רוצים למצוא דמות עם ממשות פיזית ועם התאמה לעלילה שלנו: אנחנו רוצים לשמוע, לראות ואפילו להריח אותו בתוך העולם שאנחנו יוצרים. המיגל הראשון שנשקף אלינו מהתמונה הוא מיגל קר והכוח שהוא מפגין נראה מחושב. זה אדם מבוגר -- בשנות החמישים שלו -- והפנים שלו צרובות-שמש. יש בצורת הפנים ובשיער משהו מזרחי. יש לו ישיבה אדנותית, כאילו כל מי שרוצה לדבר איתו צריך לעמוד. אתם מריחים את הדמות? קצת מבטא זר, קול מחוספס, מבטים קפואים, מעט סרקזם של זקנים; הנה לפנינו מיגל אפשרי.
לעומתו, מיגל השני נותן תחושה של פושע יותר מאשר של "בוס". משהו בעיני העכבר הקטנות מתחת לגבות הסבוכות, בפה המשוך מטה, בצורה שבה הוא אוחז את הסיגריה, מרמזים על אלימות כבושה בקושי מתחת לפני השטח, שצריכה רק גירוי קל שבקלים כדי לפרוץ. יש במבט שהוא נותן בנו מין מרירות של מי שראה מספיק צואות-אנוש כדי להחליט שאנשים הם כולם אותו דבר, ויש בתמונה מספיק ריחוק כדי להציע על כך שגם הוא ידפוק כל אחד אם תינתן לו הזדמנות. אני אוהב את הרקעים של שתי התמונות: אם מיגל הקודם ישב ליד שולחן של בית קפה עירוני, מיגל הנוכחי נמצא במרכז ספק-מחסן מלוכלך ומבולגן. הנה לפנינו מיגל אחר: צעיר יותר -- אבל עדיין מבוגר -- שהפחד שהוא מעורר נובע מהיותו אדם אלים, מר וציני; מוצק יותר, מתנועע בכבדות; צעקן, עצבני, מעשן יותר מדי, אולי משתעל מדי פעם.
בואו נבלבל את היוצרות. בואו נהפוך את מיגל לדמות אלימה פחות, אטומה יותר, מסתורית יותר, אולי כזאת שמשהו בה מרמז על כוחות אפלים: Michal Podobycko
יודעים מה? מתי החלטנו שמיגל הוא כזה זקן? בואו נעשה ממנו איש כנופיה צעיר, מישהו שיש לו פחות דיסטאנס. Stefan Rohner
שימו לב במיוחד למה שקורה ברקע של התמונה.
הריהם לפנינו. ארבע תמונות -- ארבעה מיגלים שונים. כל אחד מהם יביא איתו משהו שונה למשחק וכל אחד מהם יעורר תגובות אחרות בשחקנים. קרוב לוודאי שכל מהמיגלים האלו יחזור למשחק בפעם הבאה כאדם אחר. כל זה משום שהצלחנו ליצור ארבעה אנשים אמיתיים.
נשים נשים הם הנושא האהוב עלי. קודם כל, הן נראות יותר טוב. הן גם מריחות יותר טוב, אבל בואו נחכה לטור ההשראה על ריחות בשביל זה. בואו נחפש אישה. אנחנו עדיין לא יודעים איפה לשבץ אותה במשחק שלנו, מלבד העובדה שיש לה כוחות על-טבעיים. דמויות השחקן מחפשות מישהי כזאת... וגם אנחנו. אנחנו עוד לא יודעים איזו מין אישה היא תהיה.
http://www.oureyes.net/galleries/hakan_celebi/hakanimg/wind.jpg Hakan Celebi אני מקווה שבשלב הזה כבר הצלחתי לגרום לכם לראות בעצמם: את הכוח העצור בדמות הזאת, את השליטה העצמית, וגם את מבע העיניים והפה הקר. אם אתם לא בטוחים מה האופי של דמות בתמונה מסויימת, חפשו את העיניים והפה. העיניים והפה מתכווצים ומשנים צורה פחות או יותר לפי רצוננו. הם משקפים את הדברים שאנחנו מרגישים ואת הדברים שאנחנו רוצים שאחרים ידעו עלינו. שאלו את עצמכם: מה האיש הזה מנסה להגיד לי על עצמו? באשר לדמות הזאת, אני חושב שהיא מנסה להגיד לי שלא באמת איכפת לה אם אני אחיה או אמות בדקות הקרובות. אם זאת הקוסמת העירונית שלנו, הרי שהיא יודעת לנצל את הכוחות שלה בדרכים אלימות: משהו בחדות של המבט שלה מחייב אותנו להתייחס אליה כאל מישהו מסוכן.
http://www.oureyes.net/galleries/bettinabanuelos/bettinabanuelosimg/grandma.jpg Bettina Banuelos הנה מעבר חד. פה הפה אומר הרבה מאוד: הוא אומר, למשל, שלפנינו מישהו שלא ציחצחה שיניים הרבה זמן. ראו את הקמטים סביב העיניים ואת העור השחום. זאת דוגמה קלאסית למי שהאירופים כינו במשך מאות שנים wise-woman (או מכשפה). היא ענייה, עממית, והיא נראית לנו כאדם בעל שמחת חיים פשוטה. אם זאת הקוסמת שלנו, הרי שהכוחות שלה לא עלו לה לראש, ובטח גם לא הקנו לה כוח או מעמד בחברה. היא לא דורשת כבוד או הערכה; אני רואה אישה ערמומית, שאומרת מעט ומעדיפה ללמוד על אחרים מאשר לספר על עצמה. אחרים אולי יראו בה מישהו קצת בזוי, כזה שיתחנן למטבע לפני שהוא יאמר משהו בעל ערך.
http://www.oureyes.net/galleries/lostinlondon/lostinlondonimg/london01_joanalinda.jpg Joana Linda מי זאת? הבאתי את התמונה הזאת במיוחד כדי להראות לכם איך אפשר ללמוד לא רק מהאנשים שמתוארים בתמונות, אלא גם מהצורה שבה הצלם תפס את הסצינה. האישה הזאת מוקמה בשולי התמונה; המבט הרעב שלה מופנה החוצה, לעבר החלון. אנחנו רואים את השבריריות והחולשה, וגם לא מעט עצב שאצור בה. לפנינו אישה פגועה שהכוחות שלה אולי מכבידים עליה. היא צריכה משהו -- מישהו הכאיב לה או פגע בה.
http://www.oureyes.net/galleries/elena_getzieh/elenagetziehimg/11.jpg Elena Getzieh תמונה טובה -- גטזיה היא צלמת מחוננת, ואני ממליץ שתסתכלו על כל הסדרה כדי למצוא אוסף של דמויות -- מעבירה לא רק אדם, אלא גם סגנון. הקוסמת הצעירה שלפנינו לא מראה לנו רק את האופי שלה; בכסותה עין אחת, היא חושפת בפנינו סטייל. הקסם שהיא מייצגת הוא מסתורי, אופנתי ומצטלם טוב. יש בו משהו מגניב. ב2003 השתמשתי בתמונה הזאת בתור בסיס לסלזצ'נה, שהייתה דמות מרכזית במשחק סינמטי שהתרחש במזרח אירופה של שנות השמונים. סלזצ'נה הייתה אב-טיפוס של הקוסמת המודרנית המגניבה של הוליווד: היא דיברה מעט, הפגינה הרבה סקס-אפיל ומתה מוות מצטלם היטב.
http://www.oureyes.net/galleries/stefanrohner/stefanrohnerimg/9.jpg Stefan Rohner צאו מהמסגרת. הבחורה הצעירה הזאת משגעת את ההורים שלה, שלא מבינים איך דווקא להם יצאה ילדה בעייתית. שמעתם פעם שאין זעם שמקביל לזעמו של ילד? הדמות הזאת מפחידה עוד לפני שהתחלתם לגלם אותה.
אז איך מנתחים תמונות לבד? כמה עקרונות שיעזרו לכם אני יודע שאמרתי שלא נתעסק היום במציאת תמונות, אבל הנה שני עקרונות שחייבים להתחיל איתם: 1. אל תחפשו דוגמנים. דוגמנים הם לא אנשים אמיתיים. ראשית, בגלל שעל פי רוב הם יפים מדי בשביל להיות מהחיים; שנית, בגלל שמה שלא עשה להם הטבע עושים צלמי האופנה: צילומים של דוגמנים ודוגמניות מתאפיינים בחוסר אופי. הם מצולמים מזוויות מחמיאות מדי, בדרך כלל ממרחק, ועל פי רוב בהבעות אטומות. חפשו תמונות של צלמים שהם לא צלמי אופנה. 2. בנו מאגר. התמונה שמצאתם עכשיו באינטרנט לא עוזרת לכם כרגע, אבל יכול להיות שהיא בדיוק מה שתחפשו בעוד חצי שנה, לגבי דמות אחרת, במשחק אחר. כגודל המאגר כך עושר הדמויות שאתם יכולים ליצור מייד.
ועכשיו לעקרונות שרלוונטים לנושא שלנו היום, כלומר, מציאת אופי. 1. אל תנתחו יותר מדי. לצורך כתבה זו הייתי צריך לנסח במילים הרבה דברים שחשתי באופן אינטסטינקטיבי. אני מרגיש שניסוח-היתר הזה פגע בהבנה שלי את הדמויות וביכולת שלי לאלתר על פיהן. ההבנה שלכם את האופי המוצג לכם בתמונה צריך להיות כמעט אינסטינקטיבי, לא מילולי. התמונות האלו צריכות לנגן על מעגלים בתת ההכרה שלכם, שראו כבר עשרות אלפי פרצופים והם מאחסנים אותם בזיכרון שלכם. כל תמונה צריכה להקפיץ לכם אלפי רסיסים של זיכרונות ושיירים של רגשות מאלפי התקלויות שונות בעולם האמיתי. זה מה שהופך את התהליך הזה לאפקטיבי.
2. הרושם הראשוני הוא הרושם הקובע. התחושות שעולות בכם למראה דמות בשניה הראשונה הן התחושות הנכונות. אל תפקפקו בעצמכם ואל תנסו לחפש "רושם שני." דמות מפוקפקת בשניה הראשונה היא אכן דמות שמתאים לה להיות מגולמת כדמות מפוקפקת. מישהו שמעביר בכם תחושה של פחד, גם אם במבט שני הוא נראה חביב יותר ולא מאיים, הוא מישהו שצריך להעביר בכם פחד.
3. חפשו את העיניים והפה. כבר הסברתי: העיניים והפה הם, כמאמר משוררים אי-אלו, "חלון אל הנפש". זה מה שהאנשים המצולמים רצו שתראו; אלו הרמזים שהם נותנים לכם באשר לאופיים.
4. אל תתעלמו מהרקע ומהמצלמה. גם הם מספרים סיפור, ובדרך כלל הסיפור הזה יותר חשוב ממה שקורה בקדמת התמונה לנסיון שלנו לשאוב אופי. אין דין אדם שמצולם על רקע עירוני נעים כדין אדם במחסן מטונף, כפי שראינו; מי שמצולם ממרחק ומזווית "אובייקטיבית" לא נותן אותו תחושה כמו מישהו שמצולם מקרוב ומלמעלה. זוויות הצילום והרקע הם המסגרת הרגשית שבה נתון האובייקט שלכם. השתמשו בהם.
5. שאבו אופי מהתמונה בזמן הכתיבה ובזמן הגילום. אם אתם כותבים למשחקים שלכם מראש, הציצו בתמונה לפני שאתם כותבים על הדמות. אולי אפילו בלו כמה דקות איתה: בחנו את הדמות בעיון. אל תחפשו לתקן את הרושם הראשוני שלכם מהדמות. חפשו דברים שפיספסתם במבט ראשון. לפני המשחק, לפני שאתם צריכים לגלם דמות מסויימת, תנו עוד הצצה בתמונה, כתדלוק. ההצצה הנוספת צריכה לעורר בכם את אותו חלק תת-מודע שמזהה את התמונה האחת הזאת עם עשרות דמויות נוספות, שיעזור לכם לגלם את הדמות כאדם אמיתי, חי, נושם, תלת-מימדי (וגם איכותי, כמובן.)
שיעורי בית סתם. אבל הנה כמה לשעשועכם. נסו אותם לבד. http://www.oureyes.net/galleries/pauros/paurosimg/10.jpg Pau Ros http://www.oureyes.net/galleries/incubate/incubateimg/pregnant-01.jpg http://www.oureyes.net/galleries/leelandry/leelandryimg/portrait06.jpg
|